בג"ץ דחה את הבקשה לצו ביניים לעיכוב כניסת חוקי אונר"א לתוקף
בג"ץ דחה את הבקשה לצו ביניים שהגיש מרכז עדאלה לעיכוב כניסתם לתוקף של חוקי אונר"א המבקשים להפסיק את פעילות סוכנות הסעד. העתירה הוגשה בשמם של עשרה פליטים פלסטינים שייפגעו קשות מהחוקים, יחד עם גישה – המרכז המשפטי לחופש תנועה ומרכז עדאלה טוענת כי חוקים אלה פוגעים בזכויות אדם בסיסיות ובחובותיה של ישראל לפי המשפט הבינלאומי, ויהיו להם השלכות הומניטריות הרות אסון.
ההחלטה התקבלה לאחר הגשת תגובותיהן של פרקליטות המדינה והכנסת שטענו בין היתר , שאין לקבל את הבקשה עקב כניסת החוקים לפועל כבר מחר, ב-30 בינואר, וזאת תוך התעלמות מההשלכות ההומניטריות הקטסטרופליות של החוק.
עוד, בתגובתם, בהקשר למזרח ירושלים, המשיבים התעלמו לחלוטין מהכשלים המהותיים של פתרונות עיריית ירושלים, כשלים שהוצגו בבירור בעתירה. כך לדוגמה, בתחום החינוך, עיריית ירושלים מציעה לבנות מבנים יבילים זמניים בעוד כ-8 חודשים. פתרון זה אינו יכול להוות חלופה אמיתית ומספקת לשירותים החינוכיים המהותיים שמספקת אונר"א, ויביא להשארת מאות תלמידים כבר בתחילת שבוע הבא ללא מסגרת חינוכית.
בנושא הבריאות, המשיבים מציינים כי "השירותים הרפואיים שמסופקים על-ידי אונר"א לזכאים, במרבית העניינים, הם מעבר לקיים בסל הבריאות לו זכאים תושבי ישראל המבוטחים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי". עם זאת, המשיבים לא הציגו כל מענה לשירותים קריטיים, כמו אספקת תרופות ללא השתתפות עצמית, שמהווים חלק מהשירותים שמספקת אונר"א, ושאין להם מקבילה במערכת הבריאות הישראלית. נוסף לכך התשובה מתעלמת כליל סוגיות הביטחון הסוציאלי והתזונתי, המהווה חלק מרכזי מהסיוע של אונר"א.
בהקשר לשירותי אונר"א בגדה המערבית, ישראל מתנערת לחלוטין מאחריותה ככוח כובש, וטוענת כי שטחי הפעולה של אונר״א הינם באחריות הרשות הפלסטינית מתוקף הסכמי אוסלו – טענה שסותרת באופן מוחלט את המשפט הבינלאומי. המשיבים טענו כי שירותי הבריאות של אונר"א "מצומצמים" ביחס לשירותים של הרשות הפלסטינית כך "שאין הכרח בקיום שירותים אלה ויש להם תחליף." טענה זו מתעלמת לחלוטין מהעובדה שעבור מאות אלפי פליטים פלסטינים, מרפאות אונר"א מספקות שירותים רפואיים חיוניים ומצילי חיים, במיוחד באזורים שבהם הגישה לשירותי בריאות של הרשות הפלסטינית מוגבלת ובמיוחד לאור העובדה כי הכיסוי הרפואי של אונר"א נרחב ומקיף יותר בהשוואה לרשות הפלסטינית. וזאת למרות שהמשיבים מציינים כי אונר"א לא תוכל לייבא ציוד רפואי ותרופות דרך ישראל במתכונת שהתאפשרה לפני כניסת החוק לתוקף.
המשיבים עוד ציינו כי, בהתאם להוראות חוקי אונר"א, לאחר 30.1.25 לא צפוי להיכנס לרצועת עזה כל סיוע הומניטרי מטעם אונר"א. בהתאם לכך, הם מעריכים כי מספר משאיות הסיוע שייכנסו לרצועה מטעם ארגוני או"ם יפחת בכ-100 משאיות ביום. צעד זה צפוי להעמיק את המשבר ההומניטרי החמור ברצועת עזה, שבו מאות אלפי בני אדם נמצאים בסכנת רעב מיידית ובמצוקה קשה של מחסור בטיפול רפואי.
ד"ר סוהאד בשארה בתגובה להחלטה: "עם דחיית בקשת העותרים לצו ביניים, תהליך הרסני יחל מחר עם כניסת החוקים לתוקף. תגובת המשיבים לא משאירות מקום לספק כי טרם נמצאו חלופות למערך הסיוע של אונר"א בשטחים הכבושים. הפתרונות, כביכול, המתגבשים במזרח ירושלים אינם הולמים בטווח הקצר ומכל מקום יפגעו בנגישות שירותי הסיוע ובהיקפם. המשיבים אף לא התייחסו לבטחון התזונתי והתרופתי עליו נשענות משפחות רבות. צר לנו כי בית המשפט לא ראה לנכון להוציא צו ביניים כמבוקש, שהיה בו להמשיך את הסטטוס קוו הקיים מזה 75 שנים.כניסת החוקים לתוקף ללא ספק תגרום נזק רב ל 2.5 מיליון הפליטים הפלסטינים, תוך כדי הפרה של הדין הבינלאומי החל והתחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל.״
