עדאלה ערער לבמ"ש המחוזי בבאר שבע לביטול פסק דין המורה על פינוי תושבי הכפר אום אלחיראן לשם הריסת בתיהם
הודעה לעיתונות
21.10.2009
עדאלה ערער לבמ"ש המחוזי בבאר שבע לביטול פסק דין המורה על פינוי תושבי הכפר אום אלחיראן לשם הריסת בתיהם
**מינהל מקרקעי ישראל מבקש את פינויו והריסתו כליל של הכפר לשם הקמת יישוב יהודי חדש
ארגון עדאלה הגיש היום, רביעי 21 באוקטובר 2009, ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע , בשמם של תושבי הכפר הבדווי הלא מוכר אום אלחיראן, על פסק דינו של בית המשפט השלום בבאר שבע מיום 30.7.2009, בו הורה על פינויים של התושבים מבתיהם לשם הריסתם. עדאלה דרש להורות על דחיית תביעות הפינוי כנגד תשובי אום אלחיראן. עו"ד עלא מחאג'נה מעדאלה הגיש את הערעור.
עתיר/אום אלחיראן הינו כפר בדווי לא מוכר. בכפר מתגוררים כיום כ-1,000 תושבים, כולם בני השבט אבו אלקיעאן. לפני מעברם לכפר ועד לשנת 1948, בני שבט התגוררו באזור ואדי זובאלה. בשנת 1948, התבקשו בני השבט על ידי הממונים בממשל הצבאי לעזוב את אדמותיהם ולעבור לאזור ח'רבת אלהוזייל. לאחר מכן, הם התבקשו שוב על ידי הממונים בממשל הצבאי לעבור לאזור ג'גילי (כיום קיבוץ להב), כוחלה ואבו כף.
בשלב מאוחר יותר בשנת 1956, הממשל הצבאי ציווה על בני השבט אבו אלקיעאן לעבור באופן סופי וקבוע למקרקעין עליהם הוקם הכפר. מאז הקמתו של הכפר לפני יותר מ-50 שנה, השתקעו בני השבט במקום, בנו את בתיהם ופיתחו את הכפר אשר עבורם מהווה ביתם היחיד. בין היתר הוכשרו שבילים ודרכי עפר, הוגדרו אזורים לבנייה, נחפרו בארות לאיסוף מי גשמים, נבנו מאגרים לאיסוף מים לשימושים חקלאיים וכד'. המערערים נולדו וחיו כל חייהם בכפר.
היום, בחלוף יותר מ- 50 שנים, החליט מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) על פתיחת פרק נוסף בהיסטוריית הנוודות הכפויה של שבט אלקיעאן. בבסיס הפינוי עומד הרצון להקים על אדמות הכפר יישוב יהודי חדש בשם "חירן".
ישיבת בני השבט בכפר הייתה עובדה ידועה היטב למינהל מקרקעי ישראל. למשך עשרות רבות של שנים, נמנע ממ"י מלערער על הימצאותם של התושבים במקרקעין. ממ"י אף תמך בצורה פוזיטיבית בישיבתם של בכפר. באוקטובר 1997 התחוללה סערה באזור נחל יתיר, אשר הביאה אתה גשמים עזים שגרמו לסחף ולשיטפונות באזור ובכפר. ימים ספורים לאחר האסון ביקרו בכפר נציגי ממשלה, וביניהם השר לתשתיות לאומיות אז, מר אריאל שרון, יחד עם נציגים מטעם המינהלה לקידום הבדווים בנגב. בעקבות הביקור והעמידה על הנזקים העצומים אשר נגרמו לתושבי הכפר, הוחלט כי הממשלה תסייע בשיקום הכפר ותפצה את תושביו.
עו"ד מחאג'נה טען בערעור, כי פינויים של תושבי הכפר הינו בלתי חוקי ובלתי צודק, שכן, בניגוד לטענת המדינה, התושבים אינם פולשים או משיגי גבול. התושבים עברו לגור בכפר לבקשת רשויות המדינה בשנות החמישים. בנוסף, נטען בערעור, כי עקירת התושבים מהכפר והריסת כפר שלם לשם הקמתו של יישוב יהודי מהווה פגיעה אנושה בזכויותיהם החוקתיות של התושבים לשוויון, לכבוד ולקניין. "באם מטרת הפינוי היא לייעד את האדמות עליהם מוקם הכפר למגורים, מדוע לא נשקלה האופציה של הכשרת הכפר והכללתו במצב התכנוני באזור", טען עו"ד מחאג'נה.
"מלבד הכפר, למערערים אין בית אחר", נטען בערעור, "לאחר מעברם אליו, המערערים, בתום לב ובסבירות, השקיעו בו דור אחרי דור את כספם ונתנו את בו את נפשם. בכפר זה הם נולדו, הולידו ובה הם ציפו לגור עד סוף ימיהם [...] שיקולים כגון הפעלת לחץ על המערערים לעבור ליישובי קבע וריכוזי אוכלוסין, ושיקולים של הקמת ישוב חדש ליהודים אינם יכולים לשמש הצדקה לפעולת הפינוי. שיקולים אלה אינם מצדיקים את קטיעת הקשר בין המערערים לבין המקרקעין ".
