עדאלה עתר לבג"ץ בדרישה לקיים דיון נוסף בפסק דין שקבע כי הטבות במשכנתא לחיילים משוחררים אינה מהווה הפליה

עדאלה: בפסק הדין נפלה טעות חמורה - בית המשפט הניח כי ההטבות שבמחלוקת ניתנו על-פי חוק, בעוד שלמעשה הן ניתנו על-פי מדיניות ממשלתית. טעות זו עשויה להפוך את פסק-הדין

עדאלה הגיש היום, 8 בפברואר 2007, עתירה לבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בפסק דין שניתן על ידו ב-13 בדצמבר 2006, שבו קבע כי הטבות במשכנתאות הניתנות לחיילים משוחררים ו/או לעושי שירות לאומי, מעבר להטבות המפורטות בעניין זה בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994, אינן מהוות הפליה.

בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד מרואן דלאל מעדאלה, נטען כי בפסק הדין נפלה טעות חמורה, שבלעדיה תוצאת פסק הדין היתה יכולה להיות הפוכה. מדובר בהנחה של בית המשפט בפסק הדין, כי ההטבות שבמחלוקת ניתנו על פי חוק, בעוד שהטבות אלו ניתנו על פי מדיניות הממשלה. על פי פסיקת בית המשפט העליון עצמו, הבדיקה המשפטית להטבות שניתנו על פי מדיניות הממשלה שונה וקפדנית יותר מאשר להטבות שניתנו מכוח חוק של הכנסת.

בהתאם לכללי משרד השיכון, זוג במצב חברתי-כלכלי ירוד, שסיים שירות צבאי, יכול לקבל כ-125,000 שקל יותר מזוג שלא עשה שירות כאמור, אך נמצא באותה רמה חברתית-כלכלית. פסק הדין של בית המשפט העליון נשוא העתירה לקיום דיון נוסף ניתן על ידי הנשיא (בדימוס) אהרן ברק ובהסכמת השופטים אליעזר ריבלין ודבורה ברלינר.

כמו כן, עדאלה טען כי פסק הדין של בג"ץ סותר הלכות קודמות של בית המשפט העליון, בייחוד הלכות לעניין קביעת קיומה ופסלותה של הפליה בהסתמך על התוצאה המפלה. פסק הדין סותר גם את הלכות בית המשפט העליון לעניין החובה לעגן הטבות כלכליות משמעותיות של הממשלה, הניתנות מכספי ציבור, באמצעות חוק של הכנסת, ולא להעניקן מכוח מדיניות של הממשלה. עדאלה הדגיש כי מדובר במדיניות מתוכננת וארוכת טווח של הממשלה, המשליכה גם על דפוסי השיכון על בסיס אתני, ולפיכך חובה לעגן הטבות אלה של הממשלה בחוק של הכנסת ולא להעניק אותן על פי שיקול הדעת של הרשות המבצעת.

עדאלה הוסיף וטען בעתירה, כי פסק הדין של בית המשפט מוביל לתוצאות קשות ביותר, המצדיקות קיום דיון נוסף בו. למשל, על פי פסק הדין חיילים משוחררים יכולים ליהנות מהטבות מיוחדות במשך שנים רבות לאחר השחרור מהצבא, אף שסעיף 19 לחוק קליטת חיילים משוחררים מגביל הטבות אלה לתקופה של חמש שנים לאחר תום השירות הצבאי. כמו כן, בית המשפט התעלם לחלוטין בפסק הדין מהמצב החברתי-הכלכלי הירוד מאוד של האוכלוסייה הערבית, ובעיקר לא נתן דעתו למצוקת הדיור הקשה הקיימת בקרב ציבור זה.