בג"ץ דחה העתירות נגד החלטת הממשלה, שהקפיאה הליכי איחוד משפחות בטרם נחקק חוק האזרחות

הודעה לעיתונות
22.1.2007

בג"ץ דחה העתירות נגד החלטת הממשלה, שהקפיאה הליכי איחוד משפחות בטרם נחקק חוק האזרחות

עדאלה: אין זה סוף פסוק. נעתור לפסילת החוק, עם השינויים המוצעים, ולביטול הארכתו

בג"ץ בהרכב של שלושה שופטים (דורית ביניש, מרים נאור ואסתר חיות) דחה את עתירותיהם של מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח, הדורשות לבטל החלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2002, שלפיה הליכי איחוד משפחות יוקפאו וכל בקשה חדשה שתוגש בעניין לא תתקבל (החלטה מס' 1813). הטענה העיקרית בעתירות, שהוגשו לאחר קבלת ההחלטה, היא שהחלטת הממשלה אינה מעוגנת בחוק ולא נוסחה על פיו. החלטת הממשלה קדמה לחקיקתו של חוק האזרחות והכניסה לישראל. בתגובה לפסק הדין מציינת עו"ד ארנה כהן מעדאלה, אשר ייצגה את הארגון בעתירה: "פעם נוספת מסרב בג"ץ ליתן סעד משפטי לנפגעי החוק הגזעני האוסר על איחוד משפחות. אין זה סוף פסוק ועדאלה יעתור לבג"ץ וידרוש מבית המשפט לפסול את הארכת תוקף החוק הקיים ו/או את השינויים המוצעים בו, והנידונים כיום בכנסת".

כזכור, ההחלטה שקיבלה הממשלה במאי 2002 (והמדיניות שנקט שר הפנים, אלי ישי, לפני קבלת ההחלטה) היא זו שהקפיאה את הליכי הענקת המעמד לבני זוג פלסטינים של אזרחי ישראל ותושביה. ההחלטה עוגנה במעשה החקיקה רק למעלה משנה לאחר מכן, עם חקיקת חוק האזרחות ביולי 2003.

עדאלה והאגודה לזכויות האזרח הגישו בקיץ 2003 עתירות נגד חוק האזרחות, ובג"ץ החליט להכריע בעתירות נגד החלטת הממשלה רק לאחר שיינתן פסק הדין בעתירות נגד החוק. העתירות נגד חוק האזרחות נדחו בחודש מאי האחרון ברוב דחוק של שופטי בג"ץ, תוך שמרבית השופטים מותחים ביקורת על החוק (ובכללם חלק משופטי הרוב, שהחליטו שלא לפסול אותו). בעקבות מתן פסק הדין הגישו שני הארגונים העותרים בקשה למתן פסק דין בעתירות המקוריות, אשר, כאמור, נדחו.

בבקשתם למתן פסק-דין הדגישו שני הארגונים כי רוב מכריע של שופטי ההרכב המורחב, אשר נתנו את פסיקתם בעתירות נגד החוק, קבעו כי החוק פוגע בזכות יסוד המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. פגיעה כזו מותרת רק אם נעשתה בחוק או על פי חוק. לפיכך ברור, שהחלטת הממשלה אינה עומדת במבחן החוקתיות, שכן הפגיעה בזכות היסוד הגלומה בה לא נעשתה בחוק. על כן ביקשו הארגונים, כי שופטי בג"ץ יורו על בטלותה של החלטה זו. פסיקה שכזו, הודגש בעתירה, אינה בעלת משמעות הצהרתית בלבד, שכן אותם אזרחים ותושבים שנמנעה מהם האפשרות להגיש בקשה להתאזרחות בני זוגם, בתקופה שמיום הקפאת ההליכים לאיחוד משפחות ועד לחקיקת החוק, יהיו זכאים להגיש את הבקשות עם מתן פסק דין שיפסול את החלטת הממשלה. בתגובתה טענה המדינה, כי החלטת הממשלה כלולה מפורשות בחוק, ומשום שהעתירות נגד חוקתיות החוק נדחו ממילא יש לדחות את העתירות בעניין חוקתיות החלטת הממשלה. בג"ץ קיבל את טענת המדינה, וכדברי נשיאת בית המשפט, השופטת דורית ביניש: "משבאנו למסקנה כי הוראותיו של חוק האזרחות והכניסה לישראל חלות גם לגבי בקשות שהוגשו בטרם כניסת החוק לתוקף, אין עוד צורך להידרש לשאלת חוקיות החלטת הממשלה שקדמה לחוק".

ב-15 בינואר 2007 האריכה הכנסת את תוקפו של חוק האזרחות (הוראת שעה) בשלושה חודשים נוספים, מכיוון שדיוני הכנסת בהצעת הממשלה להארכת החוק בשנתיים נוספות, תוך הכנסת שינויים מחמירים, לא הסתיימו. בהצעתה זו (תיקון מס' 2 לחוק) מבקשת הממשלה להחיל את החוק לא רק על בני-זוג פלסטינים של אזרחים ישראלים, אלא גם על בני-זוג שהם אזרחי מדינות נוספות: סוריה, לבנון, איראן ועיראק. זאת ועוד, הממשלה מבקשת לאפשר לה להוסיף מדינות ואזורים נוספים לרשימה זו, כראות עיניה וללא כל צורך באישור של הכנסת. כאמור, בימים אלה מקיימת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת דיונים בהצעה האמורה, לאחר שעברה קריאה ראשונה. ההצעה אמורה להיות מובאת לקריאה שנייה ושלישית בימים הקרובים. במקרה זה מתכוון עדאלה לעתור לפסילת החוק.

בג"ץ 4608/02 (עתירת עדאלה); בג"ץ 4022/02 (עתירת האגודה לזכויות האזרח)