בעקבות פניות עדאלה: המדינה מגבשת מדיניות חדשה בנושא אכיפת איסור ליקוט צמחי בר מהמטבח הפלסטיני המסורתי
בחודש ינואר השנה, פנה עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, אל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן ואל השר להגנת הסביבה זאב אלקין, בבקשה לבטל את ההכרזה על צמחי הזעתר, העכוב והמראמיה כערכי טבע מוגנים, וכן להורות על הקפאה מיידית של האכיפה הפלילית בעניין זה. בפנייה שהועברה באמצעות עו"ד רביע אגבריה ממרכז עדאלה, נטען כי האיסור על ליקוט צמחים אלה אינו נשען על תשתית עובדתית אמינה, אינו משרת את תכלית החוק, ופוגע באופן לא מידתי באוכלוסייה הערבית אותה משמשים צמחים אלה מאות שנים בעיקר לצרכי מאכל.
לקריאת פניית עדאלה אל היועץ המשפטי לממשלה והשר להגנת הסביבה 13.1.2019
כתבתו של יגאל מוסקו, אולפן שישי ערוץ 12, 29.3.2019
בד בבד, הגיש מרכז עדאלה אל משרד הגנת הסביבה ואל רשות הטבע והגנים בקשה לקבלת מידע מתוקף חוק חופש המידע. בבקשה נתבקש המשרד להשיב, בין היתר, לשאלות אלו:
- האם קיימים נהלים המסדירים את האכיפה והעמדה לדין באשר לעבירות קטיפה, החזקה וסחר של צמחי הזעתר, העכוב, והמראמיה?
- האם ישנם חומרי רקע המעידים על ביסוס מדעי שמצדיק את ההכרזה על צמחים אלה כערכי טבע מוגנים?
- מה היקף ושיעור הקנסות וכתבי האישום בגין האיסור בהתאם להוראות החוק?
לקריאת בקשת עדאלה מהמשרד להגנת הסביבה לקבלת מידע 8.1.2019
מן המענה הראשוני לבקשת המידע מאת רשות הטבע והגנים, עלה כי אין מדיניות סדורה וספציפית שפורסמה לגבי צמחים אלה, אך יחד עם זאת נמסר כי "הרשות יושבת על המדוכה בעדכון מדיניות האכיפה שלה הנוגעת לקטיף צמחי תבלין. מדיניות זו תביא לידי ביטוי בסופו של יום, התחשבות משמעותית יותר בקטיף שהינו לצריכה עצמית בד בבד קיומם והישרדותם של צמחי תבלין וצמחי מאכל בטבע.". במענה לשאלת הביסוס המדעי סיפקו הרשות מאמר אקדמי אחד משנת 1995, עליו נסמכת הרשות בהכללת צמחים אלה ברשימת הצמחים המוגדרים כערכי טבע מוגנים, חרף העובדה כי אין המסקנה של מאמר זה שיש לקיים איסור גורף על קטיפה זו. עוד טענו ברשות כי אין באפשרותם לספק לחץ נתונים מהימנים באשר להיקפי האכיפה והענישה.
בתגובה, מרכז עדאלה ביקש לדעת מהו המועד המשוער של סיום העבודה בנושא עדכון המדיניות, וכן חזר על בקשתו לקבלת מידע אודות היקפי האכיפה תוך הפניית תשומת הלב לנתונים דומים שנמסרו על ידי הרשות לכלי התקשורת. בתשובתם, מסרו רשות הטבע והגנים כי המדיניות החדשה צפויה להתפרס עד תחילת חודש אוגוסט וכן נמסר שבין השנים 2016 – 2018 הוגשו 26 כתבי אישום וניתנו 151 הודעות קנס בגין עבירות הקשורות בצמחים אלה.
ההודעה על גיבוש המדיניות החדשה אושרה גם במכתבו של השר זאב אלקין, שנשלח אל מרכז עדאלה בתגובה לפנייתו הראשונית, אשר ציין כי "הרשות שוקדת על קביעת מדיניות חדשה, אשר תבחן ריכוך אכיפה בנסיבות לפין הפגיעה בצמחים אלה אינה משמעותית".
לקריאת תשובת השר להגנת הסביבה זאב אלקין 13.6.2019
בהמשך לאמור, פנה מרכז עדאלה ביום 21.7.2019, אל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט ואל הלשכה המשפטית של רשות הטבע והגנים, ובירך על החשיבה המחודשת שנערכת בנושא. עם זאת עדאלה ביקשו כי:
- שהרשות תשתף את מרכז עדאלה במדיניות המתגבשת על מנת שיוכל למסור את הערותיו.
- שהיועמ"ש יורה על השעיית האכיפה הפלילית ועיכוב ההליכים התלויים ועומדים בגין עבירות אלה עד אשר תגובש מדיניות חדשה ונוכח היעדר ביסוס המדעי שמגבה את המדיניות הנוכחית.
לקריאת פניית עדאלה אל היועמ"ש ואל רשות הטבע והגנים 21.7.2019
ממשרד היועץ המשפטי לממשלה השיבו כי עמדתם בנושא אי האכיפה תימסר לאחר השלמת הבדיקה של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים.
לקריאת תשובת משרד היועמ"ש 1.8.2019
עו"ד רביע אגבריה ממרכז עדאלה מוסיף: "הרשות הבינה שמדיניות האכיפה הנוכחית היא לכל הפחות בלתי מידתית ואינה יכולה לעמוד בביקורת שיפוטית. יחד עם זאת, עד היום לא הובא בפנינו בסיס מקצועי איתן המעיד כי הליקוט של צמחים אלה, ללא עקירתם מהשורש, מסכן באופן ממשי את המשך תפוצתם של הצמחים בטבע ומצדיק, ולו לכאורה, הטלת איסור פלילי בגין ליקוטם. לאחר שמאות אנשים, רובם ככולם ערבים-פלסטינים, נפגעו מאכיפה דורסנית ומשפילה, בשלה העת לשים סוף להפללת תרבות קטיף צמחי המאכל ולקבוע כי ליקוט של צמחים אלה אינו מהווה עבירה, בוודאי כאשר עסקינן בכמויות שנועדו לשימוש עצמי"
